סרגל החיפוש מאפשר למצוא את כל המידע הקשור לשיטת אלבאום ומטפליה

enter_forum

enter_in

ארבע האינטליגנציות

 

אינטליגנציה גופנית בספרות המקצועית

 אחת מתוך ארבע האינטליגנציות של שיטת אלבאום היא האינטליגנציה הגופנית.

האינטליגנציה הגופנית היא היכולת לשלוט באופן רצוני בכל שריר, במערכת שרירים ובכל שרירי הגוף. תפקודיה של האינטליגנציה הגופנית:

  1. שליטה רפלקסיבית במערך השרירים.
  2. שליטה אוטומטית בלתי רצונית במערכות הגוף הפנימיות, כגון לב, עיכול, נשימה וכדומה.
  3. שליטה רצונית בשרירי השלד: מוטוריקה גסה ועדינה.
  4. מערכת הנשימה המודעת.
  5. מודעות היציבה הנכונה.
  6. מערכת תחושתיות התנועה ומערכת תחושת העומק.

 

 

אינטליגנציה גופנית בשיטת אלבאום

שליטה רצונית ומודעת בשרירים הינה המצב היחיד המאפשר למצות את היכולת הגופנית. המטרה בעבודה על האינטליגנציה הגופנית היא לשפר את היכולות הגופניות. בכך נאפשר לאדם להשתמש במלוא הפוטנציאל הגופני שלו. המטפל האלבאומי מזהה את הפוטנציאל הגופני של המטופל ומתאים לו תוכנית עבודה מדורגת לשיפור היכולות הקיימות ולמימוש הפוטנציאל המותאמת לקצב האישי שלו.

 

הטיפול בשיטת אלבאום מעודד את המטופל להפעיל את שריריו ברמה הטובה ביותר כדי להגיע לתפקוד גופני יעיל. תפקוד גופני יעיל הוא אחד מהבסיסים החשובים ביותר ללמידה בחיים. מחקרים מראים שהלמידה המתרחשת כבר בשלב הינקות מתבססת בין השאר על יכולת וטווח התנועה. ככל שאדם מתפקד טוב יותר גופנית – סביר שייחשף ליותר חוויות והתנסויות.

 

 

אינטליגנציה רגשית בספרות המקצועית

המושג "אינטליגנציה רגשית" מתייחס לכישורים הרגשיים של האדם: זיהוי ושיום הרגשות, יכולת ביטוי ולגיטימציה רגשית, מודעות עצמית, ניהול רגשות, הכרת רגשות אצל אחרים והבנתם . בזכות האינטליגנציה הרגשית אנחנו יכולים לתת ביטוי רגשי לחוויות שונות . האינטליגנציה הרגשית היא אמנם מערכת מולדת, אך היא משתנה בעקבות התנסויות רגשיות.

 

פרויד הציג לעולם את מפת המודעות של האדם. לפיו, היכולות וההתנהגויות הרגשיות של האדם נעות על ציר של התנסויות מודעות, לא מודעות ומודחקות. התנסויות אלה משפיעות כאמור על התפקוד הרגשי של האדם, ויש לפעול לחשיפתן כדי להבין קשיים ביכולת הרגשית.

 

 

אינטליגנציה רגשית בשיטת אלבאום

שיטת אלבאום מבינה את הקשר בין האינטליגנציה הרגשית של האדם לבין איכות תפקודו היומיומי, פעמים רבות קושי בהתנהלות רגשית יכולה להביא לקושי בתפקוד יומיומי, מחקרים מתחומים שונים מראים את הקשר בין הגוף לנפש )רגש). הטיפול האלבאומי מקנה למטופל כלים שונים לזיהוי הרגשות השונים בזמן אמת תוך מתן לגיטימציה להביעם להגיע להתוצאות הטובות ביותר, היכולת לזהות ולבטא רגשות בזמן אמת מאפשר התמודדות טובה יותר עם חוויות החיים השונות מבלי ל"שמור בבטן" .

 

תפיסתנו בשיטת אלבאום היא שיכולת רגשית מבוססת על תחושת הלגיטימציה לחוש ולבטא רגשות כגון אהבה ושנאה, שמחה ועצב ועוד. אדם שנאלץ מסיבה כלשהי לוותר על הביטוי הרגשי שלו, למעשה עוצר בתוכו את הרגשות ופעמים אף פוגם בבטוחנו ודימויו העצמי ובתפקודו היומיומי

נושא הרגשות, הזיהוי, הביטוי והלגיטימציה הינו חלק בלתי נפרד מהטיפול בשיטת אלבאום, המטופל נחשף לכלים שונים גופניים ומילוליים לדוגמא: תרגילי כוח רצון

 

 

אינטליגנציה חשיבתית בספרות המקצועית

השלישית מתוך ארבע האינטליגנציות של שיטת אלבאום היא האינטליגנציה החשיבתית.

האינטליגנציה החשיבתית כוללת את כל מרכיבי החשיבה: חשיבה רציונלית, זיכרון חשיבתי, דמיון, יכולת תכנון, יכולת המשגה, יכולת דיבור ויכולת למידה.

יכולות האינטליגנציה החשיבתית ניתנות לבדיקה באמצעות מבדקים פסיכולוגיים או פסיכו-דידקטיים רבים. טיפוח החשיבה עצמה נעשה על ידי בעלי מקצוע מתחומי החינוך והתרפיות השונות. אנשי מקצוע אלה יודעים לעורר את תאי המוח להתמודד עם משימות אינטלקטואליות ברמות שונות.

 

 

אינטליגנציה חשיבתית בשיטת אלבאום

לגישתנו בשיטת אלבאום, הפרעות באינטליגנציות האחרות מולידות קשיי למידה וקשיי תפקוד. הקושי נובע מהפניית האנרגיות למוקדי ההפרעות של כל אחת מהאינטליגנציות האחרות, במקום להפנותן לחשיבה. לכן הדרך בה שיטת אלבאום מתמודדת עם קשיי למידה וקשיי חשיבה היא מיקוד הטיפול בצמצום ההפרעות הנמצאות בתפקוד האינטליגנציה הגופנית, האינטליגנציה החושית והאינטליגנציה הרגשית.

 

שיטת אלבאום פיתחה כלים לעידוד החשיבה וטכניקות להתמודדות עם קשיי הלמידה והחשיבה. מטרתם של כלים אלה היא להסיר את החסימות הרגשיות והחושיות, ולשחרר את החשיבה.

 

 

אינטליגנציה חושית בספרות המקצועית

הרביעית מתוך ארבע האינטליגנציות של שיטת אלבאום היא האינטליגנציה החושית.

אצל כולנו קיים מערך אינטגרטיבי של שישה חושים: שמיעה, ריח, מישוש, טעם וחוש אנרגטי. החושים קולטים גירויים מהסביבה ומעבירים אותם למוח. המוח מעבד את המידע המתקבל ומאפשר תגובה לגירויים אלה. תהליך זה נקרא אינטגרציה חושית והוא תהליך אוטומטי החיוני לכל התנסויות החיים.

 

המנגנון החושי מתפתח עוד בתקופת ההיריון. מערכות השמיעה, הריח, הטעם והמישוש הן אלה המעבירות לתינוק את חוויות החיים הראשונות. ככל שיש יותר חופש לחקור את הסביבה - כך יהיו דפוסי הלמידה, המחשבה והיצירה עשירים יותר.

 

 

אינטליגנציה חושית בשיטת אלבאום

האינטליגנציה החושית נותנת למידע הנקלט פרשנות שונה מן הפרשנות הרגשית והקוגניטיבית הגלויה. היא מזמנת מידע מוצפן שהקולט יודע לפרשו באמצעות הפעולה המשולבת של החושים.

הוויסות החושי הוא הבסיס לתפקודים התפתחותיים רבים. בשל השונות ביכולת הוויסות של התחושות, אנשים שונים מגיבים בצורה שונה לאותו גירוי.

 

בעיות בוויסות חושי של מערכת הקשב

ויסות חושי תקין הוא המצב הנורמטיבי שבו האדם מסוגל לסנן את כל הגירויים הנקלטים על ידי החושים, ולהגיב אך ורק לגירויים ההכרחיים לו. לדוגמה, אדם שמשוחח עם חברו – שומע את המכוניות בכביש ואת קולו של חברו, אך מגיב לחברו בלבד.

 

בעיה בוויסות חושי מתבטאת בשני אופנים: קליטת-יתר ותת-קליטה. מצב של ויסות יתר, הנקרא גם היפר-סנסטיביות, הוא מצב שבו מערכת הקשב לא מסננת את הגירויים מהסביבה, ומגיב לכולם. מצב של תת קליטה, הנקרא גם היפו-סנסטיביות, הוא מצב שבו הפניית הקשב לגירוי היא נמוכה כל כך, עד שכמעט אין תגובה לגירוי. אי התגובה אינו נובע מבעיית שמיעה או קליטה – אלא בתגובה החושית.

 

קושי בוויסות חושי יכול להתקיים בכל אחד מן החושים. איך מטפלים בבעיות בוויסות החושי? בשיטת אלבאום מטפלים בבעיות בוויסות החושי בטכניקות שונות, לפי סוג הבעיה.

 

 

השילוב בין האינטליגנציות

הגוף פעיל בכל התהליכים האינטלקטואליים של האדם מרגע לידתו. התנועה חשובה ליצירת רשתות עצביות, שהן התשתית לתהליך הלמידה.

חושי הגוף מעבירים אל המוח מידע סביבתי שבאמצעותו הוא יוצר הבנה של העולם. תנועות הגוף מארגנות את המידע ומסייעות לתפקוד טוב יותר.

כל פעילות חדשה מתחילה מעבודת החושים וממשיכה אל הגוף. החזרתיות של הפעולה גורמת לרישות המוח ומפתחת את תהליך הלמידה, שמסתיים בהפנמת הידע. ככל שניחשף ללמידות חדשות, כך הרישות העצבי יגדל.

 

 

חשיבות התרגול התנועתי

  • הספרות המקצועית (הנפורד, 2002; דרעין, 1981) מראה כי תרגול תנועתי מחזק קשרים במוח וקשרים בין המוח לעין וליד. קיימת תלות בין תרגול לבין רמת ההתפתחות של הפעולה.
  • תנועה מסייעת למערכת העצבים. פעילויות מתואמות של השרירים מעודדות ייצור של נוירוטרופינים, חומרים טבעיים המגרים את צמיחת תאי העצב ומגדילים את מספר הקישורים העצביים במוח.
  • הקישורים העצביים בין מרכז התנועה ואזור הסקת המסקנות הפורמלי של האונה הקדמית, מדגישים את חשיבות התנועה לעיבוד המחשבה.
  • התנועה מעוררת יכולות רבות של האדם. התנועה משלבת בתוכה מידע וחוויות חדשות ברשתות העצביות. כל תנועה היא אירוע חושי- מוטורי המקושר להבנת העולם הפיזי.
  • הביטוי המוטורי מבטא הבנה, מקדם אותה ומבסס אותה. לרוב, יכולת החשיבה מבוטאת באמצעות דיבור או באמצעות כתיבה, המצריכים פעולות שריריות רבות, המתואמות ביניהן.