תרגילי מוטוריקה גסה

מהי מוטוריקה גסה

המוטוריקה הגסה היא המערכת האחראית על הנעת האיברים הגדולים של גוף האדם, ובכלל זה: הידיים והרגליים, שרירי הגב העליון והתחתון, שרירי החזה והבטן, שרירי האגן ושרירי העורף והכתפיים. האיברים השייכים למערכת המוטוריקה הגסה אמורים לנוע ביחד ולחוד, בתיאום או בנפרד. הפעלת שרירי המוטוריקה הגסה אמורה להיות פשוטה ולא לגבות משאבים אנרגטיים רבים מהאדם.

המוטוריקה הגסה אמורה לתפקד במשולב עם האינטליגנציות הנוספות של האדם: הרגשית, המחשבתית והחושית. המוטוריקה הגסה מכילה את פוטנציאל התנועה של האדם והיא הבסיס לכל תפקודי הגוף.

התפתחות תקינה של מוטוריקה גסה

בתום חודש ההיריון השלישי, רוב איברי הגוף כבר בנויים. עובר בעל מערכות מוחיות ופיזיות תקינות מתחיל לשלוט במוטוריקה הגסה שלו כבר בשלב זה של העוברות. תנועות העובר ברחם מזרימות דם וחומרי בנייה לגוף כולו. זרימת הדם בגוף היא קריטית להתפתחות הגוף כל חיינו.

העובר נולד עם רפלקסים מוטוריים החיוניים להישרדותו. הרפלקסים הקשורים למוטוריקה גסה הם

• רפלקס היניקה – המאפשר לעובר לאכול, ומפעיל למעשה שרירי גוף רבים.
• רפלקס הצעידה – המופעל מחוט עמוד השדרה.
• רפלקס אגרוף – סגירת כף היד לנוכח גירוי.

בהמשך התפתחותו המוטורית התקינה, מתחיל התינוק להניע את גפיו, לסובב את ראשו ולהרימו. הוא לומד לתאם בשכיבה בין הגפיים, להתהפך, לדחוף את עצמו, ובהדרגה לפתח את תחושת שיווי המשקל. השלב הבא הוא זחילת הגחון וזחילה על שש – ובהמשך: ההתיישבות. בשלב מתקדם יותר לומד התינוק לעמוד עם תמיכה ואף לצעוד בעזרתה. כשמערך שיווי המשקל יתחזק יחל התינוק לנסות ללכת בעצמו.

חשוב לזכור, שרוב התינוקות נולדים עם פוטנציאל תקין, וחשוב לאפשר להם למידה דרך ניסוי וטעייה. יש לאפשר לילדים להתפתח בקצב שלהם, תוך גירוי החושים והשרירים. התפקוד התקין של מערכת המוטוריקה הגסה תלוי בכמה גורמים:

1. מערכת הצלבה תקינה – המאפשרת העברת מידע בין האונות במוח.
2. מערכת חושים תקינה – המעבירה את המידע מהסביבה לגוף.
3. מערכת נשימה תקינה – המספקת חמצן למוח ולשרירים.

פגיעה בהתפתחות המוטוריקה הגסה

ישנם גורמים מספר העלולים לפגוע בהתפתחות התקינה של המוטוריקה הגסה, מלבד פגיעה נוירולוגית או גנטית.

• קיבוע בגבס בינקות עקב שברים, לתקופה העולה על שבוע. במקרה כזה יש לגשת לטיפולי פיזיותרפיה ממושכים.
• שימוש בסד מגביל בשל בעיות מבניות מולדות
• חוסר תרגול תנועה מספיק עקב סיבות שונות, סביבתיות או פיזיות.

ככל שיש פער בין הפוטנציאל הגופני- המוטורי של האדם לבין מימושו, כך גדל התסכול הגופני שלו. אנחנו בשיטת אלבאום מבינים שהקושי במוטוריקה גסה משפיע על כל המערכות: גוף, רגש, חשיבה ואנרגיה. הקושי במוטוריקה הגסה גורם לסרבול הגוף ופוגם ביכולת ביצוע משימות גופניות. הרגשות המתעוררים בשל כך הם תסכול, בושה, תחושת כישלון ועוד. תחושות קשות אלה, הנובעות כולן מקושי במוטוריקה הגסה, משליכות על אופן החשיבה של האדם וגורמות לדימוי עצמי נמוך ואף לקשיים ביכולת התכנון. כל אלה מובילים לעתים לבעיות התנהגות שונות.

מכאן, שלעתים הפנייה לטיפול בשיטת אלבאום היא מסיבה התנהגותית או רגשית, אך באבחון מתגלה קושי מוטורי בסיסי שהוא למעשה הגורם לבעיה.

שיטת אלבאום - לטיפול בקשיי מוטוריקה גסה

טיפול אלבאומי מתבסס על טכניקות גופניות ועל תנועתיות הגוף. המטפל האלבאומי מתרגל עם המטופל מגוון טכניקות שנועדו לחזק את המוטוריקה הגסה, וביניהן: חיזוק היציבה, חיזוק הקואורדינציה ומערכת ההצלבה, גמישות והרפיה, נשימה, מגע ועוד. כל הטכניקות משלבות את ארבע האינטליגנציות: החושית, הגופנית, המחשבתית והתנועתית.

הטיפול האלבאומי לחיזוק המוטוריקה הגסה יעודד הפעלה מוטורית בהתאם לשלב ההתפתחותי של המטופל. את אופן העבודה קובע האבחון האלבאומי, שיגדיר גם את עומס העבודה. לעתים הטיפול מצריך פירוק של טכניקות לתתי-תרגילים, ואף חזרה לשלבי התפתחות קודמים.